האתוס ההומניסטי – והחינוך ההומניסטי שטיפח אותו ואיפשר את קיומו – מצוי כיום בלבו של המשבר החמור ביותר בתולדותיו. מה שבעבר נתפס כערובה למותר האדם, נחשב בימינו כמותרות שעצם הצורך בהם מוטל בספק. כיצד קרה הדבר? ומה אפשר ונחוץ לעשות כדי להיחלץ ממציאות המבטלת ומדלדלת את המחשבה ההומניסטית בחיינו?